על איסלאם ומוסלמים בצ'כיה 

ההערכות אומרות שיש 5000-20,000 מוסלמים בצ'כיה (נובמבר 2017). המוסלמים מהווים 0.2% מאוכלוסיית המדינה. אבל לאחרונה פשעי שנאה ואיסלאמופוביה גורמים למוסלמים רבים לעזוב את המדינה.

לאחר הליכה ברחובות היפים של פראג במרחק כמה רחובות בלבד מכיכר ואצלב המפורסמת, עצר ראאד שייח, מוסלמי בן 38 והצביע על חנות מכולת בבעלות מוסלמית שהוא וחבריו קונים בה. אחר כך הוא הצביע על מסעדה מזרח תיכונית שמסתתרת מאחורי מסגד קטן. "זה הריכוז הגדול ביותר של מוסלמים בפראג" אמר מנהל טכנולוגיות המידע בצחוק.

למרות שאין נתונים מדויקים, הקהילה המוסלמית בצ'כיה קטנה ומכילה 5000-20,000 איש שמהווים 0.2% מאוכלוסיית המדינה. רק חלקם גרים בפראג אך האיסלאם הפך להיות נושא מרכזי בפוליטיקה הצ'כית.

למשל, ליזם הצ'כי-יפני Tomio Okamura ולמפלגתו "מפלגת הדמוקרטיה הישירה והחופש" (SPD), המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הצ'כי, אין שום משנה סדורה מלבד– להוציא את האיסלאם מצ'כיה. סיסמת הבחירות שלהם "לא לאיסלאם ולא לטרור" הצליחה לשכנע רבים, למרות שזו הייתה הפעם הראשונה שהמפלגה השתתפה בבחירות. מכיוון ש"מפלגת האזרחים הלא מרוצים" (ANO) זכתה בבחירות אך לא הצליחה להשיג רוב, ייתכן, נכון לזמן כתיבת הכתבה שמפלגת SPD תהיה חלק מהממשלה. 

המוסלמים עוזבים את צ'כיה בגלל איסלאמופוביה 

המוסלמים בפראג חוששים מכניסת מפלגת SPD לממשלה. "אנחנו צריכים להילחם על מה שאבותינו בנו כאן" אמר Andrej Babis שצפוי להיות ראש הממשלה והוסיף "אם יהיו כאן יותר מוסלמים מאשר בבריסל, זאת תהיה הבעיה שלהם. אני לא רוצה אותם פה והם לא יחליטו עבורנו מי יגור פה".

סוג זה של רטוריקה עוינת יותר ויותר כלפי מהגרים עורר דאגה עמוקה בקרב חברי הקהילה המוסלמית של פראג. "רוב המוסלמים כאן תורמים לקהילה, הם רופאים, מהנדסים, מנהלי טכנולוגיות מידע וכו', אבל יש מפלגות פוליטיות שמנסות לשנות את זכויותינו ולחסל את האיסלאם" אומר Vladimir Sanka, מראשי הקהילה המוסלמית בפראג.

"רבים מחברינו כבר עזבו ואם האיסלאמופוביה היא לא הסיבה הראשונה לכך, היא בהחלט הסיבה השנייה". אומר ראאד שייח. כיום איש דת מוסלמי צ'כי. הוא טוען כי המוסלמים בצ'כיה מוגבלים כבר היום בכמה זכויות יסוד בסיסיות, למשל הזכות להקים בתי ספר, הזכות לערוך חתונות, הזכות לנהל טקסים דתיים במקומות ציבוריים ועוד.

איש לא יכול לאסור חופש דת 

בימים אלו (2017) מתנהל המו"מ להרכבת ממשלה צ'כית חדשה. Okamura כבר אמר שמפלגת ANO התחייבה למספר דברים, כמו למשל לשקול הגבלה על מתן מקלט למוסלמים ולאסור את חוקי הדת האיסלאמיים. לדבריו מפלגתו לא תיכנס לממשלה אם התחייבות זו לא תופיע בהסכם הקואליציוני. עם זאת, Lubomir Kopecek, חוקר פוליטי מאוניברסיטת מסריק בברנו, טוען שהסכם כזה אינו סביר בשלב זה ואינו ניתן לביצוע.

את דבריו מחזק ראש בית המשפט החוקתי הצ'כי, Pavel Rychetsky, שטוען ש"אף אחד לא יכול לאסור על חופש הדת והאמונה". ועדיין, מהלך כזה לא יהיה חסר תקדים באזור כי בשנה שעברה סלובקיה העבירה חוק דומה. לפי חוק זה, נאסר על האיסלאם לקבל מעמד רשמי כדת במדינה. וגרוע מכך, רגשות אנטי-איסלאמיים הפכו לשנאה ולהתקפות ממשיות על מוסלמים בצ'כיה.

בחודש יולי דווח בכלי התקשורת המקומיים ששתי נשים מוסלמיות הותקפו מילולית ופיזית בפראג. אחת מנשים אלו היא אשתו של ראאד שייח ולדבריו "המצב הולך ונעשה קשה יותר". דוגמא לכך היא העובדה שבשנים האחרונות קשה לחגוג בפראג את עיד אל פיטר, חגיגות סוף חודש הרמדאן. הסיבה לכך פשוטה – אולמות גדולים לא רוצים שום קשר עם מוסלמים. "זו לא הייתה בעיה במשך שנים רבות, אבל כיום זה הפך להיות משימה בלתי אפשרית" הוא אומר.

כמו בשכנותיה המזרחיות, פולין והונגריה, גם בצ'כיה היחס כלפי מהגרים הצטמצם החל מ-1995 משתי סיבות – פיגועי הטרור במערב אירופה ומשבר הפליטים בסוריה. למרות מספרם המועט של המוסלמים במדינה, לצ'כיה יש היסטוריה של לאומנות שבאה לידי ביטוי למשל ברדיפה ממושכת של צוענים. היסטוריה זו גרמה למדינה להיות פופוליסטית ולאמץ גישה ימנית קיצונית, למשל הנשיא הצ'כי Zeman טען ש"האינטגרציה המוסלמית בחברה הצ'כית היא בלתי אפשרית".

לפי מחקר של אוניברסיטת הרווארד מ-2017 ושבדק מאות אלפי אירופאים, הצ'כים הציגו גישה גזענית יותר משאר מדינות אירופה. בפראג, פוליטיקאים שונים בראשם הנשיא Milos Zeman נקטו גישות נוקשות כלפי מוסלמים, למשל התנגדו למכסות של האיחוד האירופי וקלטו 12 פליטים בלבד מתוך 2700 שהוקצו להם.

הרטוריקה הצ'כית סללה את הדרך לקבוצות אנטי-איסלמיות כמו Block Against Islam. בשנה שעברה הם התלבשו בלבוש מוסלמי מסורתי וחיקו את החאג' באמצעות צעדה סביב אסלה. באירוע אחר, קבוצה שחיקתה את דעאש פלשה אל כיכר העיר העתיקה ובציעה עריפת ראשים מדומה. 

"אלו קבוצות קטנות, אבל הם רוצים להתגרות ולעורר תגובות" אומר Vladimir Sanka. לעומתו טוען ראאד שייח ש"אין לנו את היכולת לעשות בצ'כיה הרבה, אבל אנחנו עדיין במצב קשה מאוד". לדבריו בכל פינה, בכל טלוויזיה ובכל עיתון ניתן לראות את השנאה כלפי המוסלמים, כך שאפשר להבין בקלות למה המוסלמים בצ'כיה חוששים.